בני זוג ידועים בציבור המתגוררים יחדיו יכולים לערוך הסכם חיים משותפים להסדרת חלוקת רכושם במקרה של פרידה. ההסכם חייב להיות בכתב וחתום על ידי שני הצדדים, וקיימת אפשרות לאשרו בבית משפט לענייני משפחה או על ידי נוטריון אך אין צורך, עם זאת, פעולה זו יכולה לחזק את מעמדו המשפטי. גם במידה והנכס רשום על שמו של אחד מבני הזוג, ייתכן שיתאפשר שיתוף על סמך חזקת השיתוף, התלויה באורח חייהם במהלך הקשר. הסכם חיים משותפים דומה להסכם יחסי ממון בין זוגות נשואים.
הסכמי חיים משותפים תקפים לזוגות לא נשואים, לרבות בני זוג חד מיניים. הסכם חיים משותפים קובע את אופן חלוקת הנכסים בין בני זוג, ואילו צוואה קובעת את אופן חלוקת העיזבון. אדם יכול להוריש רק נכסים שבבעלותו או חלקו בנכסים משותפים.