הסכם יחסי ממון הוא מסמך משפטי המתאר את אופן חלוקת הנכסים של בני זוג נשואים במקרה של גירושין. הסכם זה תקף גם לזוגות חד מיניים אשר נישאו בנישואים אזרחיים. עם זאת, לא ניתן לאשר זאת בבית דין דתי.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 קובע כי כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית מהרכוש וההון המשותף שנצברו במהלך נישואיהם במקרה של מוות או גירושין בהתאם להסדר איזון משאבים. בני זוג יכולים לקבוע חלוקת רכוש שונה בהסכם יחסי ממון, אותו ניתן לערוך לפני או במהלך הנישואין. כאשר בני זוג לא נשואים אך מנהלים חיים משותפים יש באפשרותם להסדיר את מערכת היחסים הכלכלית שלהם באמצעות הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור.
בני זוג העומדים להתחתן או כבר נשואים יכולים לערוך הסכם ממון בכדי לקבוע כיצד יחולקו נכסיהם במקרה של גירושין. נדרש אישור רשמי של בית המשפט לענייני משפחה או הנוטריון להסכם הממון. הסכם שנערך לפני הנישואין יכול להיות מאושר על ידי נוטריון, בעוד שלהסכם שנערך לאחר נישואין דרוש אישור רשמי של בית משפט לענייני משפחה או בית דין אחר. הסכם שלא ניתן לגביו אישור כדין על ידי בית משפט או נוטריון עדיין יכול להיחשב כהסכם תקף בין הצדדים.