הודעה מוקדמת לפיטורים

מעסיקים בישראל מחויבים לתת הודעה מוקדמת לעובדים לאחר הפיטורים. תקופת ההודעה המוקדמת על פי חוק נקבעת לפי הוותק של העובד במקום העבודה, ועל המעסיק לשלם לעובד שכר מלא בתקופה זו אם יבחר להפסיק את עבודתו לאלתר ("חלף הודעה מוקדמת"). מעסיקים אינם יכולים לדרוש מעובדיהם לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת על חשבון ימי החופשה שנצברו להם, אולם אם בקשת המעסיק נעשתה בתום לב הדבר אפשרי ובתנאי שיהיה לצורכי עבודה. חובת ההודעה המוקדמת חלה גם במקרה של פיטורים עקב חילופי מעסיקים. אם מעסיק לא נתן הודעה מוקדמת, עליו לשלם פיצויים בגובה השכר הרגיל שהיה צריך להיות משולם במהלך תקופת ההודעה המוקדמת.

חזרתו של המעסיק מפיטורי העובד אינה מבטלת את הפיטורים אלא אם כן העובד מסכים לכך. אם הודעת הפיטורים ניתנה במהלך ריב או בעידנא דריתחא, רשאי המעסיק לחזור בו מהחלטתו ולבטל את הפיטורים. ימי הודעה מוקדמת לא ייחשבו לימי החופשה אלא אם הם עולים על 14 ימים. אם המעסיק אינו מעוניין בעבודתו של העובד בתקופה של ההודעה המוקדמת, חל עליו איסור לבצע חפיפה של תקופת ההודעה המוקדמת לימי החופשה השנתית הצבורה להם זכאי העובד. יודגש כי מעסיק אינו רשאי לפטר את עובדו שנעדר מעבודה עקב מחלה בזמן בו הוא נמצא בימי מחלה וזכאי לדמי מחלה.

מעסיקים בישראל נדרשים להודיע ​​מראש לעובדים לפני פיטורים או סיום העסקתם. אם מעסיק בוחר לוותר על תקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד את מלוא שכרו עבור תקופת ההודעה המוקדמת. בסיס השכר לחישוב פיצויי הודעה מוקדמת כולל שכר יסוד, קצבת ותק, קצבת יוקר מחיה, קצבת משפחה, קצבה מחלקתית או קצבה מקצועית. אם עובד פוטר עקב עבירת משמעת חמורה, עלולים לשלול ממנו את תקופת ההודעה המוקדמת והפיצויים. תשלום שמקבל עובד בחלף הודעה מוקדמת פטור ממס בתנאי שאינו חורג מהתקרה הקבועה בחוק.