שעות נוספות

עובדים בישראל זכאים לתשלום נוסף אם עבדו בשעות נוספות בימי חול, עם תעריפים גבוהים יותר עבור עבודה בשבתות וחגים. לא ניתן לוותר על התשלום הנוסף, ולכל הסכם על שכר נמוך מהחוק אין תוקף מחייב. שעות נוספות מוגדרות ככל עבודה החורגת ממכסת השעות ביום עבודה מלא או בשבוע, וחישוב השעות הנוספות נעשה על בסיס יומי ושבועי. לעובד חייב להיות אישור מפורש או משתמע מהמעסיק כדי להיות זכאי לפיצוי עבור שעות נוספות. הזכות לגמול השעות הנוספות אינה חלה אם העובד עבד שעות נוספות ללא ידיעת המעסיק והסכמתו.

החוק קובע רשימת תפקידים שאין הם מזכים בתשלום של שעות נוספות: עובדי מדינה, תפקידים שמחייבים את העובדים להיות זמינים לעבודה גם מחוץ לשעות העבודה הרגילות, ועוד בתפקידים הדורשים רף מיוחד של אמון אישי וכן עובדים שתנאי העסקתם אינם מאפשרים למעסיק לשלוט על שעות עבודתם ומנוחתם.

ערך השעתיים הנוספות הראשונות 125% ומהשעה השלישית 150%. בשבת או בחג הערך הוא 175% = 50% עבור עבודה בשבת או בחג + 125% ערך השעות הנוספות, מעבר לשעתיים הנוספות הראשונות, הוא 200% = 50% עבור עבודה בשבת או בחג + 150% ערך השעות הנוספות.

חישוב השעות הנוספות לעובדים מבוסס על שעות עבודה יומיות ושבועיות. אין אפשרות לקזז שעות קצרות ביום האחד עם שעות נוספות ביום האחר. עובדים במשרה חלקית זכאים לגמול שעות נוספות אם הם חורגים ממגבלת השעות היומית שלהם, לא כולל עבודה בשעות גמישות אשר מחייבות הסכמה בין המעסיק לעובד.

עובדים בישראל זכאים לגמול שעות נוספות אם הם עובדים מעבר לשעות הרגילות, וזכות זו צריכה להינתן אוטומטית על ידי המעסיק. על המעסיק חלה החובה לפקח על השעות הנוספות של העובד ולהפריד את תשלום השכר הרגיל מהגמול עבור שעות נוספות בתלוש השכר. במידה ועובד לא מקבל שכר עבור שעות נוספות או שכר נמוך משכר מינימום, הוא יכול להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידה לאכיפת דיני עבודה או להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. הנטל להוכיח בתביעה לתשלום שעות נוספות עובר למעסיק במידה והעובד מספק גרסה עובדתית של עבודה בשעות נוספות.