עריכת צוואה חשובה שכן היא מאפשרת לאדם לקבוע מה יקרה לרכושו לאחר מותו. קיימות ארבע דרכים לערוך צוואה:
צוואה בכתב יד
צוואה שנערכה בכתב יד צריכה להיות כתובה כולה ללא יוצא מן הכלל בכתב ידו של המצווה, כולל התאריך והחתימה. זוהי הדרך הקלה והפשוטה ביותר לערוך צוואה, שכן קיימת אפשרות לערוך את הצוואה ללא צורך בעדים או עורך דין וללא כל עלות. אולם, בשל היעדר עדים, קל יותר למי שאינו מרוצה ממנה לחלוק על אותנטיות הצוואה. לפיכך, חשוב לוודא שהצוואה ברורה וחד משמעית ושכוונות המצווה באות לידי ביטוי האופן ברור.
כדי לערוך צוואה תקפה בכתב יד, הצוואה צריכה להיכתב על ידי המצווה ובכתב ידו בלבד, בצירוף התאריך ובחתימתו. צוואות מודפסות או ממוחשבות אינן תקפות.
צוואה בעדים
צוואה בעדים נערכת בנוכחות של לפחות שני עדים, שאינם רשאים להיות נהנים מהצוואה בכל דרך שהיא. נוכחותם של עדים נדרשת לאמיתות הצוואה וכי הצוואה נעשתה מרצון חופשי. צוואה בעדים אינה מצריכה עורך דין, ונדרשת רק חתימתם של העדים. העדים אינם צריכים לדעת את תוכן הצוואה, אלא רק להיות עדים לעריכתה.
כדי לשמש כעד לצוואה, על האדם להיות מעל גיל 18, לא הוכרז כפסול דין, ולא ליהנות מהצוואה. אם העד או בן זוגם מוזכרים בצוואה, הוראה זו בטלה ומבוטלת.
כדי לערוך צוואה משפטית מחייבת בעדים, יש לבצע שלבים מסוימים. יש לכתוב את הצוואה בצירוף התאריך והמצווה נדרש להצהיר בפני שני עדים כי זו צוואתו. לאחר מכן על המצווה לחתום על הצוואה בפני העדים, שעליהם לאשר ולחתום בכתב כי המצווה הצהיר על הצוואה שלו וחתם עליה בנוכחותם. מומלץ לחתום על כל עמוד בצוואה ועל כל התיקונים. יש לבצע את כל הפעולות הללו במקביל.
צוואה בפני רשות
צוואה בפני רשות היא צוואה המוגשת או נערכת באמצעות נציג הרשות שיכול להיות שופט או חבר בית דין דתי או הרשם לענייני ירושה או נוטריון. ישנן שתי דרכים לערוך צוואה בפני רשות: אמירת הצוואה בעל פה בפני הנציג או הגשת צוואה בכתב לנציג.
אם הצוואה נאמרת בעל פה, הנציג יקליט אותה ויקרא אותה בחזרה למצווה. אם הצוואה כתובה בשפה שהמצווה אינו מבין, על הנציג לקרוא אותה בשפה שהמצווה כן מבין, במידת הצורך באמצעות מתרגם. על המצווה לאשר שהצוואה היא אכן שלו, בלא צורך בחתימה. לאחר מכן יאשר הנציג כי הצוואה נרשמה וכי המצווה הצהיר שהצוואה שלו.
צוואה בעל פה
סוג של צוואה זו יכולה להיעשות במצב שהמצווה אינו מסוגל לערוך את צוואתו בכתב בשל מצבו. על פי ההלכה, אדם גוסס או מי שחש בסכנה לחייו יכול לערוך צוואה זו בפני שני עדים המבינים את השפה שלו. על העדים לרשום את דברי הצוואה בזיכרון דברים ולחתום עליה, ולאחר מכן להפקידה ברשם לענייני ירושה. אולם במידה ועובר חודש מאז שהנסיבות השתנו והאדם עדיין בחיים, הצוואה בעל פה מתבטלת. בשונה מצורות אחרות של צוואות, בצוואה בעל פה, העד או בן זוגם יכולים להיות נהנים.
הבחירה כיצד לערוך צוואה היא בידי המצווה למעט במקרה של צוואה בעל פה. צוואה היא מסמך המבטיח כי הרכוש של האדם יחולק על פי רצונו לאחר מותו. עם זאת, נדרש לקבל צו קיום צוואה בכדי שהצוואה תיכנס לתוקף.
לקבלת צו קיום צוואה נדרשת הצוואה המקורית למעט במקרה של צוואה בעל פה. אם אין אפשרות להגיש צוואה המקורית או שהושמדה הצוואה באופן שהיא לא מתבטלת, ניתן לקבל עותק או הוכחה אחרת. במקרה של צו קיום צוואה מחוץ לישראל, אין צורך בהגשת הצוואה המקורית, אך על הצו לעמוד בתנאי פקודת הראיות.
עריכת צוואה מומלצת כדי להימנע מעימותים כגון בנוגע למעמד הידוע בציבור. כך גם במקרים בהם המוריש מעוניין להוריש חלקים מסוימים מעיזבונו לקרובים, שאינם קרובים או תאגידים. ניתן להסדיר את זכויות השימוש בנכס גם באמצעות צוואה. במקרים של בני זוג גרושים או פרודים, משפחות חד הוריות שחוק הירושה לא מסדיר את זכויותיהם, זוגות מבוגרים ללא ילדים או זוגות שנישאו בפעם השנייה עם ילדים.
באופן כללי, כל אחד יכול לערוך צוואה, אבל יש יוצאים מן הכלל, למי שיש לו חוסר יכולת נפשית ו/או שכלית. קטינים מתחת לגיל 18, מי שהוכרז פסול דין וכך גם מי שאינו יכול להבין את טיבה של הצוואה אינם כשירים לערוך צוואה. אם המצווה מודאג כי יכולים לטעון כי לא היה כשיר נפשית בעת עריכת הצוואה, עליו לפנות לרופא אשר ייתן חוות דעת רפואית שתעיד על כשירותו של המצווה.
על פי צוואה, כל אחד יכול לרשת, כולל ילדים שנולדו תוך 300 יום מפטירת המוריש, ארגונים. עם זאת, אנשים שהורשעו במותו או ניסיון לגרום למוות המוריש אינם יכולים לרשת אותו אלא אם המוריש סלח לו במפורש. גם מי שהורשע בפלילים הקשורים לזיוף או העלמת הצוואה או ניסיון לתבוע ירושה על סמך צוואה מזויפת, אינם יכולים לרשת.
עורך צוואה יכול להקצות את כל העיזבון או חלק יחסי ממנו ליורש אחד או כמה. הם יכולים גם להוריש נכס אחד או טובת הנאה מהעיזבון. ניתן לכלול בצוואה הוראה למינוי מנהל עיזבון האחראי על החלוקה בין היורשים.
בעת עריכת צוואה, השפה בה נעשה שימוש צריכה להיות ברורה, חד משמעית והגיונית כדי למנוע ספקות לגבי כוונות המצווה. הצוואה צריכה לכלול פרטי זיהוי ברורים של היורשים ונכסי העיזבון. אם יש ספק לגבי כוונות המצווה, על בית משפט להיות משוכנע כי המצווה אכן התכוון לתת דבר מה באופן מחייב.
בעת עריכת צוואה, חשוב להקפיד על הנחיות מסוימות. יודגש כי צוואה בכתב יד יכולה להתקיים רק אם היא כולה בכתב היד של המצווה עצמו. נהנה לא יכול לערוך את הצוואה ולהיות נוכח במהלך עריכת הצוואה. אם המצווה אדם חולה ו/או מבוגר, רצוי מאוד לקבל חוות דעת רפואית. התנאים בצוואה חייבים להיות סבירים וחוקיים, או שהם עשויים להתבטל על פי החלטת בית משפט. אם יורש הוא קטין, פסול דין, או בעל מוגבלות נפשית, רצוי למנות נאמן לחלקו בעיזבון.
פרשנות צוואה תתבצע בהתאם לכוונתו ורצונו של המוריש, כמשתמע מהנסיבות. אם הכוונה אינה ברורה מהצוואה עצמה, ניתן להשתמש בנסיבות חיצוניות כדי לסייע בפרשנות. אם ניתן לפרש צוואה בדרכים שונות, בית המשפט יעדיף לפרש כי ניתן לקיים אותה, ולא לבטלה, על מנת להגשים את רצונותיו של המנוח.