מזונות ניתנים על ידי בתי המשפט בשלושה מקרים: מזונות אישה, ילדים ובני משפחה אחרים. מזונות לבן הזוג נועדו לרוב לשמור על רמת החיים של האישה מזמן הפרידה ועד לפירוק הנישואין. כאשר מזונות ילדים נועדו בעיקר לאפשר את רמת החיים של הילדים שהם בחזקת אחד מבני הזוג או האפוטרופוס. מזונות לבני משפחה כוללים מזונות לכאלו במשפחה שאינם יכולים לפרנס את עצמם, ובני משפחתם יכולים לפרנס אותם.
מזונות אישה
אישה נשואה זכאית למזונות מהבעל בזמן שקשר הנישואין בתוקף. המזונות משולמים עד למועד הגירושין ובמקרה שבית הדין הרבני נתן פסק דין לגירושין. עם זאת, לא ניתן לתבוע דמי מזונות רטרואקטיביים עבור התקופה שלפני הגשת התביעה. במידה והבעל מתנער מתשלום המזונות, קיימים שני מסלולים לקבלת המזונות האחד להוציא לפועל את פסק הדין ולחילופין במסלול השני של הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי. חשוב לציין כי אין אפשרות לפעול בשני המסלולים ביחד.
הזכאות למזונות בן זוג בישראל משתנה בהתאם להשתייכות דתית. נשים יהודיות הנשואות על פי ההלכה זכאיות למזונות מבעליהן, אלא אם הן בגדו, עזבו ללא הצדקה או בעלות הכנסה מספקת. נשים מוסלמיות הנשואות על פי החוק השרעי זכאיות למזונות אלא אם עזבו ללא הצדקה או אם האישה הוכרזה כמורדת בבעלה. בני זוג מעורבים עשויים להיות זכאים למזונות חוזיים, בעוד שבני זוג חסרי דת זכאים להם על פי החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959.
ככלל אישה עובדת לא תהיה זכאית למזונות, אך אישה מוסלמית תהיה זכאית למזונות גם אם היא עובדת. אם בעל מסרב לתת גט לאשתו למרות החלטת בית הדין הרבני, האישה עשויה להיות זכאית למזונות מעוכבת.
אישה יכולה לממש את זכותה לתבוע מזונות בפנייה לערכאות משפטיות.
יש באפשרות לשכת ההוצאה לפועל להטיל על הבעל הגבלות כגון עיקול שכר, הגבלות על חשבון בנק ועוד. שנית, האישה יכולה להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי עד לגובה הסכום שנקבע בתקנות, האישה זכאית לתשלום הנמוך מהשניים. ניתן לקיים הליכי הוצאה לפועל ולהמשיך לקבל קצבת רק במקרה של הפרשים.
בעת הגשת תביעה למזונות, אישה יכולה להגיש בקשה לסעד זמני (מזונות זמניים) במהלך ההליך. עם זאת, ככלל המזונות אינם רטרואקטיביים והם ייקבעו רק ממועד הגשת התביעה. קיימת אפשרות לתבוע בתביעה אחת גם מזונות בן זוג וגם מזונות ילדים.
מזונות מעוכבת
לפי הדין העברי, גירושין חייבים להיעשות על פי רצון שני הצדדים, בית הדין הרבני יכול להורות לבעל להתגרש מאשתו ואם לא עשה כן בדרך של הטלת סנקציות. במידה והבעל מסרב לתת גט, האישה מנועה מלהינשא למישהו אחר, והיא עשויה לקבל תשלום מזונות מעוכבת, גם במקרה בו לא הייתה לה זכות לקבל מזונות מבעלה. במצב זה הערכאה המוסמכת יכולה לפסוק לאישה מזונות מעוכבת.
את התביעה למזונות מעוכבת ניתן להגיש לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה לפי העניין ובהתאם לחוק. אם הבעל מסרב לשלם את המזונות שנפסקו לו, ניתן לבצע את פסק הדין בהוצאה לפועל.
נשים יכולות להגיש תביעה למזונות מעוכבת כל עוד הן מסורבות גט. בנוסף ניתן לתבוע מזונות זמניים.
מזונות זמניים
הם סוג של תמיכה כספית המשולמת למי שנפרד מבן זוגו והגיש תביעה למזונות. היא נועדה לספק לתובעים סעד זמני בזמן שההליכים נמשכים. ישנה אפשרות להגשת הבקשה למזונות זמניים עוד לפני הגשת תביעה למזונות ואף בטרם חלפה תקופת עיכוב ההליכים בבקשה ליישוב סכסוך. גובה המזונות הזמניים נקבע לפי התרשמות בית המשפט מהכנסתם ומצבם הכלכלי של בני הזוג.
חשוב לציין שהמזונות הזמניים לא יכסו מותרות ופסק הדין הסופי עשוי להיות שונה. עם זאת, מזונות זמניים נחשבים למזונות לכל דבר ועניין וניתן לגבותם באמצעות רשות האכיפה או לקבלם מהמוסד לביטוח לאומי.
מזונות ילדים
בישראל, הורים מחויבים על פי חוק לספק את צורכי המחיה של ילדיהם הקטינים באמצעות מזונות ילדים. גובה המזונות נקבע לפי משך השהות והפרשי שכר בין ההורים, אך אבות חייבים לשלם עבור ילדים מתחת לגיל שש ללא קשר לגורמים אלו. הסכמת ההורים למזונות ילדים צריכה להיות מאושרת על ידי בית המשפט, וניתן לשנות את פסק הדין אם הנסיבות מצדיקות זאת. שני ההורים אחראים על מזונות הילדים במקרה של פרידה, הסכמה בין ההורים או החלטות בית המשפט בעניין מזונות ילדים חייבים לתת עדיפות לטובת הילד. ילדים עד גיל 18 זכאים למזונות ולאחר מכן, במזונות מופחתים כאשר הם בשירות חובה או שירות לאומי.
בישראל חלים על מזונות ילדים הדין אישי, במידה והדין האישי אינו חל או אינו מחייב תשלום, יחול הדין האזרחי לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). על פי חוק זה, על שני ההורים לשאת באופן שווה במזונות הילד על פי שכרם הזמין.
הורים יכולים להסכים על גובה המזונות שישולם עבור ילדם הקטין, אך זה מחייב אישור בית המשפט. אם לא ניתן להגיע להסכמה, קיימת אפשרות לקטין להגיש תביעה למזונות נגד ההורים. לפני הגשתה של התביעה נדרש לבקשה ליישוב סכסוך במשפחה. בנוסף גם במקרה של מזונות ילדים קיימת אפשרות עוד לפני מתן החלטה בנוגע למזונות סופיים. את התביעה מגיש הקטין באמצעות מבוגר, לרוב ההורה המשמורן, לבית המשפט המוסמך.
לפי הדין האישי, על האב מוטלת החובה העיקרית לשלם מזונות, בעוד שחובתה של האם היא משנית וחלה רק במקרים מסוימים. הוצאות שאינן נחוצות מתחלקות בין שני ההורים לפי הכנסותיהם. לסכום המשולם עבור מזונות ילדים ניתן להוסיף גם תשלום עבור דמי מדור, הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך.
כאשר הורה אינו משלם מזונות ילדים, קיימות שתי אפשרויות זמינות עבור הקטין לקבל את הכספים המגיעים לו. האפשרות הראשונה בהוצאה לפועל והאפשרות השנייה מהמוסד לביטוח לאומי. חשוב לציין שניתן לבחור רק באחת מהאפשרויות הללו. יודגש כי תשלום מזונות או גידול של הילד על ידי בן זוג יחיד מזכה בזיכוי מס.
מזונות מבן משפחה
בתנאים מסוימים ניתן לתבוע מזונות מקרובי משפחה. זאת במקרה שלתובע אין ברירה אחרת וקרוב המשפחה בעל יכולת כלכלית. את תביעת המזונות יש לתבוע מבן המשפחה ממדרגת הקרבה הקרובה ביותר, לפי הקבוע בחוק. בכדי לקבל מזונות אלו נדרש לעמוד בשלושה תנאים מצטברים.