פינוי-בינוי היא תוכנית התחדשות עירונית הכוללת הריסת מתחם מגורים ובניית מתחם חדש ומודרני במקומו. כדי להמשיך בהליך הפינוי-בינוי, על 66% מבעלי הדירות במתחם להסכים לכך. המתנגדים להליך עלולים לעמוד בפני תביעה מבעלי דירות אחרים בגין נזקים שנגרמו עקב סירובם. בעלי הדירות מקבלים דירות משופצות ושיפורים בסביבת המגורים כמו גינות ותשתיות.
פינוי בינוי הוא התחדשות עירונית שבה הורסים מתחם קיים ובמקומו בונים חדש. על הפרויקט לכלול לפחות 24 יחידות דיור. נדרשת הסכמה של 100% מהבעלים של הדירות על מנת ליישם את הפרויקט. בזמן הבנייה בעלי הדירות עוברים לדירה אחרת ולאחר גמר הבנייה חוזרים לדירה חדשה. בעלי הדירות פטורים מתשלומי מיסוי מקרקעין, אוכלוסיות מסוימות זכאיות להקלות וזכויות בתוכניות פינוי בינוי.
פינוי מבנה יכול להתבצע בשני מסלולים: מסלול הרשות ומסלול המיסוי. במסלול הרשות המדינה יוזמת את התוכנית ומייעדת מתחם לפינוי ובינוי. הרשות המקומית אחראית לקדם את התוכנית עד לאישורה במוסדות התכנון, ולאחר מכן האחריות עוברת לבעלי הדירות. במסלול המיסוי יוזמים את התוכנית בעלי דירות או יזמים הפונים למדינה בבקשה להטבות מס ונושאים בעלות הכנת וקידום אישור התוכנית בוועדות התכנון.
אם דיירים מסרבים לתוכנית פינוי למרות שיש הסכמת יותר מ-66% מבעלי הזכויות, ניתן להגיש כנגדם תביעה לפיצויים. עם זאת, ישנם מקרים בהם סירובו של אדם לעסקת פינוי בינוי עשוי להיחשב סביר. כמו כן, אם אדם סבור כי תוכנית הפינוי בינוי עלולה לפגוע בו, עליו להגיש התנגדות לאישור התכונית.